היפנוזה מתאפיינת במצב של ריכוז גבוה ומיקוד קשב פנימה, כמו שמביטים מבעד לזכוכית מגדלת. מצב בעל תכונות ייחודיות כגון גמישות מוחית והענות לסוגסטיות שיכולות להוביל לשינויים בחשיבה, בתפיסה, ברגש, בתחושה וכאב, במוטוריקה והתנהגות;  יצירתיות גבוהה; דמיון עשיר; זיכרון טוב מהרגיל או שכחה; השפעה על מערכות פיזיולוגיות שבדרך כלל אינן נגישות לשליטה מודעת; גישה פתוחה יותר אל הלא-מודע המאפשרת חקירה עצמית ועוד ועוד

היפנוזה הינה מצב אנושי טבעי, ונעשה בה שימוש ככלי טיפולי במשך אלפי שנים בתרבות האנושית בטקסים דתיים ורוחניים, על ידי שאמאנים ואנשי דת, בהם אנשים נכנסו למצב של טראנס או מצב מדיטטיבי. השימוש  המודרני בהיפנוזה ככלי טיפולי (עוד לפני שנודעה בשם זה ובטרם הובנה כהלכה) החל בשלהי המאה ה- 18 על ידי רופא בשם פרנץ מסמר, שנודע בהצלחותיו המסחררות בריפוי של אינספור אנשים והוביל להתעניינות רבה וממשיכים אשר חקרו, העמיקו וחדרו מבעד למעטה המסתורין האופף אותה. מאז ועד היום ההיפנוזה, שהינה למעשה הפסיכותראפיה הראשונה, ידעה עליות ומורדות, תקופות בהן הייתה באופנה וחלק מהרפואה ותקופות בהן קיבלה כתף קרה ונשכחה, עד שנהייתה דיספלינה מדעית וטיפולית מקובלת, עם עדויות התומכות בכך שישנם שינויים מוחיים המאפיינים אותה, ומחקרים המבססים את יעילותה הרבה כשיטת טיפול למגוון רחב של בעיות פסיכולוגיות, פסיכוסומטיות, פסיכיאטריות ורפואיות